קרן הקולנוע הישראלי
ע. ר. 58-015-103-3
קרן הקלנוע הישראלי

הבן דוד עכשיו בקולנוע

בוקר אחד בשעה מוקדמת אוסף נפתלי (נשוי+2, שחקן ויוצר) פועל ערבי בשם פאהד לשיפוץ הסטודיו הישן אשר צמוד לביתו בישוב כפרי במרכז הארץ. באותו בוקר מותקפת נערה בישוב וחשדם של אנשי הכפר מיד נופל  על פאהד. נפתלי יוצא להגנת הפועל ולהגנת השיפוץ עליו הוא חולם מזה זמן רב, אלא שהמציאות גדולה עליו והוא מתקשה להתמודד עם לחצי הסביבה. במהלך יממה אחת הולכים חייו ונפרמים: השיפוץ לא מתקדם, פאהד בסכנה אמתית, פגישה חשובה משתבשת, הוא רב עם אשתו ועוד.

הסיטואציה אליה 'נקלע' נפתלי רווית מתחים, לחצים, מועקה, תחושה שמשהו רע הולך לקרות אך גם מייצרת המון הומור. כבבועה של החברה הישראלית, הסרט מבקש לעורר מחשבה ולחלחל. "הבן דוד" הוא סרט ריאליסטי הטבוע במציאות הישראלית אך  בו בזמן הוא אלגורי ואוניברסלי. 

הסרט מבקש להשיר מבט אל המציאות הישראלית הטעונה על שלל הפחדים והמתחים הקיומיים המתקיימים בה. 

בדבר הבמאי כתב צחי גראד:

"בנו, הישראלים היהודים, טבועה חרדה חזקה וקיומית מ'ערבים'. חרדה עליה אנחנו לא נוטים לדבר, אבל צריך לדבר כדי להתגבר על פחדים וחרדות. או שאולי נח לנו עם החרדה הזו? אולי היא התירוץ שלנו? ואולי סתם התרגלנו והתאהבנו בעמדת הקורבן.

 הגרעין ממנו נבט הסרט הגיע מהתחושה שהפחד שלנו מ'ערבים' הרבה יותר גדול ממה שנדמה לנו (כידוע, כתוצאה של סכסוך ארוך ומדמם ומסרים אלימים בתקשורת). מהפחד הזה ניזונה הגזענות. גזענות, שהיא טבעית ביסודה (כאינסטינקט אפילו), מקבלת רוח גבית אדירה מהפחדים שלנו. נפתלי (מתוך הבן דוד): "הגזענות שלי זה טבעי, כל אחד הוא גזען. השאלה היא מה אתה עושה עם זה, אם אתה נכנע לזה או נלחם בזה".

'מתוך' ו'על' הפחד הזה התלבשה הסיטואציה הקומית שהייתה תמיד בבסיס "הבן דוד" – הגיבור, ליברל שרוצה להתנהג כליברל, משתבש מאחר והמציאות גדולה עליו... לא נעים, מלחיץ, אבל מלא בהומור."

גראד כתב, ביים ומשחק את התפקיד הראשי,  לצידו משחקים שני ילדיו והסרט מצולם בביתו. הוא כותב: 

"היו הרבה התלבטויות בעניין אבל לבסוף החלטתי ללכת על האופציה שבה נצלם בבית, עם הילדים שלי, הרכב שלי, המקצוע שלי וכו', וכך לשחק את התפקיד הראשי. שבועיים לפני הצילומים עוד התלבטתי האם להתקשר לאחד מחברי כמו שי אביבי או מנשה נוי, אך לבסוף החלטתי כאמור 'להיכנס בזה באופן מלא'. זה הכביד עלי והרגיש לי מסוכן, אבל בסופו של דבר הוסיף לא מעט לתהליך הלא מודע של יצירת הסרט."

 

הבן דוד הוא סרטו השלישי של גראד ("גירפות" (2001), "תנועה מגונה" (2007)). הקרנת הבכורה העולמית של הסרט התקיימה במסגרת "ימי ונציה" בפסטיבל הקולנוע בונציה. 

בפסטיבל הקולנוע בחיפה 2017 זכה גראד בפרס השחקן הטוב ביותר על משחקו והסרט קיבל את פרס פדאורה להישג אמנותי. בנוסף הוקרן הסרט בפסטיבל טוקיו במסגרת קטגוריית "פוקוס עולמי" ובפסטיבל ורשה במסגרת הבחירה הרשמית.

לצידו של גראד משחקים בסרט: אסנת פישמן, עלא דקא, ירון מוטולה, שמעון מימרן , אורי הוכמן וילדיו עלמא גראד ובן גראד. 

מפיקים: אהוד בלייברג, צחי גראד 

צלם: איתן חתוכה

עורך: סארי בשאראת