קרן הקולנוע הישראלי
ע. ר. 58-015-103-3
קרן הקלנוע הישראלי

הברכה של אלברטו ברברה, מנהל פסטיבל ונציה

 דברים שנשא מר אלברטו ברברה – המנהל של פסטיבל וונציה בטקס הענקת פרס "הברלינאלה קאמרה" לכתריאל שחורי

כשאנחנו חושבים או מדברים על קולנוע, אנחנו בעיקר חושבים על היוצרים, במאים, כישרונות עולים. לפעמים הצלמים או התסריטאים או המלחינים. נדיר שאנחנו מזכירים ומשבחים מפיקים, למרות שהם אלו שמשקיעים בפרויקט הקולנועי והופכים אותו לממשי.

המחשבות שלנו כמעט אף פעם לא מופנות למישהו שלא שייך לאחת הקטגוריות שהזכרתי. אני מתכוון למישהו שהוא לא במאי קולנוע אבל שבלעדיו ישנם סרטים שלא היו מתעוררים לחיים. מישהו שהוא לא מפיק, אבל שלעיתים התרומה שלו לעתיד הסרט וטובתו הם אפילו יותר משמעותיים וחשובים. מישהו שיכול להיאבק בעוצמה כאילו שקיומו של סרט תלוי לגמרי בו. מישהו שבלעדיו סרט לא יזכה להתממש.

כתריאל שחורי הוא אחד מאותם אנשים.

אני עובד עם פסטיבלים לקולנוע מתחילת שנות ה-80, ואני זוכר כמה קשה היה לצפות בסרט ישראלי באמת טוב. לרבות כמה יוצאים מהכלל מעטים, תעשיית הקולנוע הישראלית היתה מוגבלת באיכותה, בערכים שלה ובהיקף שלה.

הכל השתנה אחרי שכתריאל שחורי החל לנהל את קרן הקולנוע הישראלי ב 1999. שנה אחרי שנה, מספר הסרטים הטובים עלה, יוצרים חדשים ומוכשרים קיבלו את תמיכת הקרן, האיכות של העשייה הקולנועית השתוותה לזו שאפיינה מדינות מערביות בעלות מסורת קולנועית ארוכת שנים, הפרסים הבינלאומיים החלו להגיע. התוכן של הסרטים נעשה יותר מסקרן, יותר נועז ובאופן ישיר יותר מחובר לאופי המיוחד של החברה והפוליטיקה הישראלית.  

אף אחד לא יכול להכחיש שהתוצאות המדהימות האלו הם תוצאה של העבודה שלו, התשוקה שלו, החזון שלו.  יש מעט אנשים בעולם שאפשר להגיד את הדברים האלה עליהם. אני מכיר אנשים רבים בקהיליית הקולנוע הבינלאומית. רבים מהם נחמדים, חכמים, מוכשרים עם הרבה להט בכל מה שקשור בסרטים. אני שמח ומלא הערכה שנפלה בידי הזכות לעבוד איתם, לחלוק איתם את האהבה לקולנוע וליוצרי הקולנוע.

אבל מעטים מבחינתי חולקים את אותה רמה של כתריאל שחורי. הוא לא רק אדם שיש לו הכוח לתמוך בסרטים באמצעות תקציבים.

יש לו חזון, שהוא הרבה יותר חושב מכל דבר אחר בעבודה שלו.

יש לו טעם טוב, דבר שלעיתים חסר במחוזות שלנו. וכולנו יודעים כמה אנו זקוקים לזה...

הוא יודע לזהות פרויקט טוב כבר מהדראפט הראשון של התסריט, ויש לו היכולת לסייע לקולנוענים לפתח את הפרויקטים שלהם באופן הטוב והראוי ביותר.

הוא להוט לתמוך ביוצרי קולנוע מוכשרים לאורך כל תהליך היצירה וההפקה. עבור חלקם – אלו שהכי זקוקים לזה – הוא לא רק נותן תמיכה: הוא מורה דרך, דמות אב .

הוא לוחם, אמיץ וחזק. הוא יודע מה הוא עושה ומוכן להגן על הבחירות שלו עד הסוף. והוא לא חושש להתעמת. הוא אף פעם לא לוקח צעד אחורה ומוכן להגן על בני חסותו גם אם זה אומר שיהיה עליו להקריב את עצמו בדרך. אני יודע שאני משתמש בשפה צבאית שיכולה להישמע בלתי הולמת, אבל במאבקים ובין השאר עם הממשלה הוא מנצח, למען הקולנוע הישראלי.

אני גאה על כך שיש לי העונג והזכות להכיר אותו ולעבוד איתו לעיתים קרובות. אני בוטח בו, אני מכבד אותו, אני לומד ממנו. אני חושב שדיטר קוסליק, המנהל של פסטיבל ברלין, לא היה יכול לעשות בחירה טובה יותר מאשר לתת לו את פרס ה"ברלינאלה קאמרה".

הוא ראוי מאוד למחווה הזו .

כתריאל, אני מאחל לך עוד שנים ארוכות של עשייה קולנועית.

אלברטו ברברה, מנהל פסטיבל הקולנוע בוונציה

Photo ©: Peter Himsel, Berlinale 2018