1946. שני ניצולים מאושוויץ מגיעים לירושלים. ברונו הוא רופא. שרה היא פסנתרנית. הם מנסים לשקם את חייהם ואת אהבתם בעיר הנמצאת תחת שלטון המנדט, ונערכת לקראת הכרזת העצמאות ולמלחמה שתפרוץ בעקבותיה. עם הגיעם נפוצה שמועה שברונו היה ראש בלוק סדיסט באושוויץ, התעלל באסירים היהודיים ואף הרג אחדים מהם. ברונו נאבק על חייו, על שמו הטוב, ועל העקרונות שלפיהם נהג. למרות מאבקו נשארים מעשיו במחנה המוות בלתי מובנים בעיני אלה החיים. ספק מתעורר גם בליבה של שרה המנסה להאמין בו ולתמוך בו. ב-1948, עם פרוץ המלחמה, הוא מתגייס לצבא ונשלח כתגבורת לרמת רחל הבוערת. לפני הקרב הוא עורך חשבון נפש על מעשיו בפלנטה של אושוויץ ולאחריה. במהלך הקרב נזעק ברונו לחלץ פצוע, נפגע ונהרג. ב- 1950, בירושלים המלקקת את פצעי המלחמה, בימי צנע קשים, כאשר ניצולי שואה רבים נקלטים בה, עורכים שרה אשתו, יחד עם אוהביו ושונאיו, את חשבון הנפש שלהם.