אנטון, בחור צעיר, ספק נווד ספק פועל של יום, מגיע לעסק הרסטורציה לרהיטים ישנים של יעקב פידלמן ומקסים מלמוד בדרום תל אביב ומקבל עבודת דחק עלובה. רוצה הגורל ובאותו הערב מת מלמוד, ופידלמן נשאר לבדו לנהל את העסק. השותף המת, מלמוד, מוריש את חלקו בסדנה לנוח, הבן הביולוגי של פידלמן, עורך דין במקצועו. נוח אינו מוצא שום צידוק כלכלי להמשך קיומה של הסדנה הכושלת, ורוצה למכור אותה ליזם המתעתד להקים בה בניין דירות. פידלמן מסרב להרפות מהסדנה ומהמלאכה שבמשך שנים רבות הייתה כל חייו ונאלץ להיאבק בנוח, המבקש לפגוע באביו על שמעולם לא באמת היה לו כאב. פסנתר סטיינוויי ישן ויקר ערך שמוצא אנטון בין הגרוטאות בסדנה הופך לתקווה הגדולה של הרסטוראטור הזעפן והשוליה המוזר. אם ימצאו לו מסגרת מתכת מקורית יוכלו למכור אותו ויצילו את בית העסק. החיפוש אחרי החלק האבוד של הפסנתר מקרב בין השוליה המסתורי, לבין חוה, אשתו של נח, שנרתמת למשימת החיפוש. המשולש מסתבך כאשר אנטון מתאהב באשתו של נוח הבן הביולוגי. חווה עומדת ללדת בכל רגע ומרגישה כלואה בתוך ההיריון שלה. מכאן ואילך שני הבנים מתחרים לא רק על אותו האב, אלא גם על אותה האישה ועל התינוק שבקרבה. פידלמן יאלץ לבחור בין הבן, לכאורה, שימשיך את דרכו לבין בנו הביולוגי, בחירה שפירושה השלמה עם מוות הולך וקרב.
